תרבות ואמנות תמיד היוו חלק בחיי היום יום שלי, גם כשנראה היה שאני חובשת כובע בתחומי הטאכנולוגיה והתעשייה, כובע ייזמות או הדרכה.  מאז הצטרפתי לצוות מוזיאון הכט שבאוניברסיטת חיפה כל אלו ועוד ממלאים בעצימות גבוהה את יומי, לצד הסטודיו שלי כאן בקורנית.

אחרי שנים מעניינות של הקמה ובניה בתחומי טכנולוגיה ותעשייה עולם האמנות שב ומקבל מקום  משמעותי בעשייה היום יומית שלי. לצד היצירה, ההדרכות והאירוח כאן בסטודיו, אני 'תופרת' תרבות, רב גונית, לאודיטוריום הכט. לאחרונה אירחנו באודיטוריום מוזיאון חיפה את שושקה – זאב אנגלמן, שהציג לפנינו את דרכו בעולם האמנות עד העת האחרונה בה בחר לפרסם את הגלויה היומית וזכה להגיע ללבבות רבים, בארץ וגם בעולם.

נשאלתי איך אפשר לדעת על אירועים אם איננו חברים ברשתות החברתיות.
כמענה בחרתי לכתוב לכם כאן פוסט מתעדכן, מוזמנים לבדוק כל שבוע מה חדש ולהצטרף.
אפשר גם לכתוב לי ואצרף אתכם לתפוצת הווטסאפ שאני מנהלת. תקבלו מידע על אירועי אמנות ותרבות במוזיאון, בסטודיו שלי, אמני משגב והסביבה – אשתדל להמנע מהצפה.

מוזיאון הכט שבאוניברסיטת חיפה קסם לי מאז הוקם. בתקופת לימודי באונירסיטה נהגתי להסתובב בין מוצגים, לרשום ולהתמלא השראה. המקום ממלא השראה גם היום והוא מתפתח כל הזמן.

בכלל, אני ממליצה לעקוב אחר הפעילות המוזיאון. בימים אלו יוצר במוזיאון האמן גילי אבישר, עבודתו מוצגת מאז חג השבועות ועתידה להנעל ב-27.7.2024.

גן פסלים חדש נחנך בימים האחרונים. הפסלים הועתקו אל המוזיאון מגן הפסלים שהיה בגן התעשייה תפן.

גם מוזיאון הייקים נדד מגן התעשייה ועתיד להפתח כאגף נוסף במוזיאון הכט. ויש עוד.

בהנאה.

זה התחיל בפרסום של נירית סגל, היא ארטישוק, ודאי באחת מהרשתות החברתיות. נירית כתבה על מפגש ציור אחת לשבועיים במנוף, היישוב השכן וגם בחיפה. מיזם שיזמה יחד עם לאה, אמא של נועה. 'נועה תנוע' קראו לו. הכוונה היתה להפגיש בין נשים מציירות לשעה קלה של ציור, לימוד אוטודידקטי כקבוצה המעשירה את עצמה ללא הנחייה פורמלית.

נועה היא נועה אנגלנדר, ביתה של לאה, בחורה צעירה צבעונית, מוכשרת, שמחה כל כך, שחלמה להקים בית בצפון יחד עם בן זוגה. בית כמו שההורים שלה בנו.  אך החלומות נגדעו. נועה לא חזרה מהמסיבה ברעים.

לאה, אמא של נועה, וענת, הן בעלות הגלריה 'סטודיו 17' ברחוב סירקין 17, חיפה. הרחוב הזה שאבא שלי תמיד הזהיר אותנו מלהסתובב בו, שינה פניו בשנים האחרונות. לצד דוכני השוק הוקמו גלריות, מסעדות ומקומות בילוי נחמדים. עד לאחרונה אפשר היה למצוא שם אפילו משתלה קהילתית על גג אחד המבנים.

מאז אותו פרסום, פעם בשבועיים אני שמה את כתובת הגלריה בוויז, מקווה שיעבוד, ומגיעה לגלריה סירקין 17 בחיפה למפגש המציירות. חבורה של נשים מופלאות, חלקן חברותי כבר שנים, חיפאיות, משגביות, קיבוצניקיות, מפונה אחת מהצפון הרחוק, נשים מיוחדות באמת. קבוצת נשים שבאות ליצור יחד, להקשיב, לשתף, להתנסות ולהנות.

בכל מפגש כזה אנחנו לוקחות איתנו משהו מנועה. הצעירה המוכשרת הזו גדלה בבית פתוח שאיפשר לה לה לנסות, ללמוד ולצמוח.
לאה מביאה למפגשים את נועה שלה, את החום והאהבה, הריקוד והשמחה, את החגים מהעיניים של נועה וגם את הציורים המדהימים שילדה בת 10 ציירה. וואו אילו עננים יש שם. האמינו לי, לצייר עננים זה לא קל. והצילומים, נועה נהגה לאפר את עצמה ואת חברותיה במשך שעות, לצלם ו… להסיר. אוצר שלם יצרה ילדה צעירה כל כך. לאה, אמא שלה מספרת שנועה היתה בת הזקונים וככזו היתה לא מעט מפונקת, ילדה שמקבלת ונותנת את כל העולם חזרה.

כמו שהעניקה לנועה, לאה, ושותפתה ענת, פותחות היום את הגלריה עבורנו ואנחנו באות, חולקות זו עם זו את ההתנסויות והידע שלנו ונהנות. כל אחת מהמשתתפות עולם ומלואו. לפעמים דברים שלנו נראים טבעיים, עבור האחרת הן גילוי חדש. עבורי אלו ההתנסויות נהדרות.

את המפגשים האחרונים הקדשנו לציור בטושים, הפושטים האלו שרוכשים לילדים. בזכות לאה והיוזמה המבורכת שלה פגשנו את הילה שפיצר שהזכירה לנו שגם הטושים היבשים, אלו שאנחנו זורקים, יכולים להיות מועילים. הילה הגיעה למפגש יחד עם הציירת מרינה גרכניק למפגש מרתק. היא שינתה עבורי את כל ההסתכלות על טוש.
מרגישה שאני מתחילה להתמכר. אפילו הזמנתי היום חבילת טושים חדשה, 60 יחידות. טוב, נו, לא באמת אוותר על צבעי המים, בינתיים אני אפילו מרגישה שאני לוקחת את צבעי המים אל הטוש.
אלו התוצרים האחרונים. הרישום בהתהבות. מרגישה מספיק טוב לשתף אותו כאן בשלב זה.

התלבטתי  מה תהיה כותרת הפוסט הזה, נועה תנוע, לאה, סטודיו 17… אז פשוט סירקין. על כל המשמעויות של השם הזה עבורי.

אפריל 2024