אמא שלי לימדה אותי בילדותי לשחק במים. לא שזה היה המשחק העדיפויי עליה, בכל זאת העדיפה שנכנס הביתה נקיים מחול ויבשים ממים ובכל זאת, מי לא אוהב לשחק במים.
בגינה של סבתי פרחו פרחי כובע נזיר, הצמח כיסה שטח רחב וסמוך לו היה ברז מים. עלה הצמח בעל תכונה הידרופובית, כלומר, העלה דוחה טיפות מים.
והמשחק – קוטפים עלה ומחזיקים היטב בין האצבעות. מטפטפים על העלה טיפה אחת של מים ומנסים להחזיק אותה על העלה כמה שיותר זמן.
היתה לנו ילדות חביבה בטבע: צפצפנו בקש, הפקנו צלילים מעלים, יצרנו מחרוזות ממחטי האורן, השחלנו פרחים לבנים זעירים והדבקנו ציפרניים ארוכות מהפריחה של הרדוף הנחלים.
בימי הקורונה כשהיציאה לטיול הוגבלה, עלו בזכרוני המשחקים האלו. למשחק במים על עלי הכובע נזיר הכנתי את הסרטון הבא. כיף גדול!
נסו גם אתם ואל תשכחו לשתף אותי בחוויה שלכם.
בהנאה.