רבים מאיתנו המבקרים בברלין, פוקדים את פסלו של מיכה אולמן "הספרייה הריקה", הניצב בכיכר בבל פלאץ, סמוך לבניין הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת הומבולדט.
הפסל הוקם לזכר ליל שריפת הספרים, במקום בו התרחשה הזוועה, מול הכניסה לאוניברסיטת הומבולדט ממנה יצאו הסטודנטים והמרצים בליל שריפת הספרים.

סמוך למקום ניצב מבנה מרשים, אשר לראשו כיפה ירוקה, זוהי קתדרלת הדוויג הקדושה (בגרמנית Sankt Hedwigskathedrale זנקט הדוויגס קתדראלֶה).

את הקתדרלה אני נוהגת לפקוד בביקורי במקום.
לפעמים אפשר לשמוע במקום נגינת עוגב קסומה.

הקתדרלה נקראת על שם הדוויג הקדושה, פטרונית שלזיה ונבנתה בין השנים 1773-1747.
בקריפטה, בקומת הקרקע במקום, פינת זיכרון לאב ברנרד ליכטנברג (1875-1943) - חסיד אומות עולם.

"אני מכיר ביהודי בתור שכני"

ברנרד ליכטנברג, Bernhard Lichtenberg, נולד ב-3 בדצמבר 1875.  הוא היה השני מבין חמשת ילדי משפחתו. ב-1899 הוסמך לכומר ובשנת 1932 מונה לתפקיד הרקטור, הכומר הראשי, של קתדרלת סנט הדוויג. 
לאחר מלחמת העולם הראשונה, בה שרת כקצין דת, הצטרף כחבר לאגודה למען השלום של הקתולים הגרמנים וב-1929 נבחר לוועד המנהל של קבוצת העבודה הבין-דתית למען השלום.

כבר ב-1931, בעקבות ניסיונו למנוע את יום החרם על העסקים היהודים שתוכנן על ידי הנאצים ליום המחרת (יום החרם הכללי נגד יהודי גרמניה - 1 באפריל, 1933) הותקף בארסיות על ידי גבלס מעל דפי עיתונו 'דר אנגריף' .

בניגוד בולט לרוב מנהיגי הכנסייה הקתולית והפרוטסטנטית בתקופת השואה, ליכטנברג האמין שהוא מחויב לסייע ליהודים באשר הם נרדפים ומשוללים בהדרגה מכל זכויותיהם האזרח והאדם שהיו להם.

בפגישה שקיים עם רבנים וכמרים פרוטסטנטים "הוסכם, שהעם הגרמני יצטרך לכפר הרבה על מעשיו בכל הקשור ליהודים" כך לפי ד"וח המצב של משטרת פוטסדם מפברואר 1936.
ליכטנברג אף מונה בתור אחראי על לשכת הסעד של בישופות ברלין, אשר סייעה לקתולים רבים ממוצא יהודי להגר מגבולות הרייך הגרמני.

לאחר ליל הבדולח כשהכנסיות הגרמניות שמרו על שתיקתן, ליכטנברג הביע דעתו ברבים וגינה את הבריונות הנאצית: "אנחנו יודעים מה קרה אתמול. איננו יודעים מה מחכה לנו מחר. אבל חווינו את שהתרחש היום: הנה בוער לו בחוץ בית הכנסת. גם הוא מקום פולחן דתי."

מאותו הערב ועד למאסרו ב-23 באוקטובר 1941, ליכטנברג נשא תפילה מדי יום מעל בימת הקתדרלה של סנט הדוויג עבור היהודים והנוצרים ממוצא יהודי, ועבור כל שאר קרבנות המשטר הנאצי.
במנשר שנתפס בביתו כותב ליכטנברג: "... אסור שניתן לדרך החשיבה האנטי נוצרית הזאת להוביל אותנו, עלינו לנהוג על פי צוו של ישו שאמר: "אהוב את שכנך כמוך". "

המנשר מביא למאסרו ולכליאתו למשך שנתיים בכלא טגל. על אף שהוצא לו להשתחרר אם יבטיח להימנע מנשיאת דברים בעד סיום המלחמה, ליכטנברג מסרב ומבקש להתלוות ליהודים ולנוצרים ממוצא יהודי שגורשו ללודג' בפוליו על מנת שיוכל לשמש להם כמורה רוחני.

בשל סירובו מחליט שירות הביטחון הנאצי, ה- SD, לכלוא אותו במחנה הריכוז בדאכאו. במהלך ההמתנה לגירוש אל המחנה, חלה ליכטנברג בן ה-67 אנושות ונפטר ב-5 בנובמבר 1943.

בשנת 1965 הועברו עצמותיו של ליכטנברג לקריפטה של הקתדרלה.

ב-7 ביולי 2004, יד ושם הכיר בברנרד ליכטנברג בתור חסיד אומות העולם.

הרחבה

הסיפרייה הריקה [קישור לדף באתר זה]

אתר יד ושם

אתר כנסיית הדוויג הקדושה