חודשים ארוכים שאני מוצאת את עצמי סורגת לבבות צהובים כמעט מדי יום, סורגת גליל אחר גליל. מסיימת צמר רוכשת עוד. בהתחלה עוד ספרתי כמה גלילים אני רוכשת, כמה זמן לוקח לסרוג גליל, עכשיו בעיקר מתפללת שהצהוב בבית יהיה צהוב של חמניות, של אור.
את הלבבות הצהובים מחלקת לכל בתקווה שכולם ישובו. בקרוב.
הקולאג'ים המצולמים, בכל שבוע מפרסמים כאן בקורנית קולאז' דברים טובים, דברים קטנים שהתושבים כאן עושים ביום יום לחיזוק המשפחות ולמען שחרור החטופים.
בפסטיבל חצרות אמנים המתוכנן להתקיים בספטמבר כאן אצלנו במשגב, אארח בחצר שלי את חברתי, אפרת מיובלים. אפרת סורגת פרפרים אותם היא תורמת למטה משפחות החטופים למכירה.
מדוע הצהוב הפך לצבע שמסמל חטופים?
על מדף בסטודיו שלי מונחת קופסא של סרטים. הסרטים הצהובים נותרו בה, זכר לפעילויות שקיימנו "צילומי החופש למען החופש של גלעד שליט".
מדוע צהוב? הצבע הצהוב קיבל הקשר של מלחמה מאז ימי מלחמת האזרחים בארצות הברית. הנשים שנשארו בעורף עטו על ראשן מטפחות וצעיפים בצבע שסימל את חיל הפרשים של צבא הצפון כסמל להזדהות עם שבויים ולוחמים וכהבעת תפילה לשובם לביתם.
במלחמת העולם השניה אף נכתב שיר על הסרט הצהוב "…על צווארה היא עונדת סרט צהוב… לאהוב ליבה הרחוק".
בהמשך סימל סרט צהוב על מנת להזכיר ולזכור את השבויים האמריקאים במלחמת וייטנאם.
בישראל הצבע הצהוב הופיע בשלטים של נשות תנועה "ארבע אימהות" ובימי המאבק למען גלעד שליט הסרט הצהוב נכח בכל מקום.
צהוב של תקווה הצבע הצהוב הוא צבע בהיר, בוהק ובולט בספקטרום הצבעים. נתנו לו משמעויות שונות. אצל הסינים הצהוב הוא סימן לכוח, משום כך רק לקייסרים נתנה הזכות ללבוש בגדים צהובים. ביפן הצהוב מסמל אומץ. עבורי הצהוב הוא צבע שמח, אופטימי המסמל אור ותקווה. מקווה שהחטופים יהיה כבר בבית ושהצהוב בבית של כולנו יהיה צהוב של חמניות, פרחי אמנון ותמר, גרברות ונרקיסים.
